מי שמבקש לדעת "איך נכון להגיד", יכול להיעזר בכמה טקטיקות.

אפשר לפתוח מילון. מן הסתם המילון אינו טועה. אבל מה עושים אם המילונים אינם מסכימים (ביניהם)?

אפשר לפנות לאקדמיה ללשון העברית. גם האקדמיה ללשון העברית בוודאי אינה טועה. אבל מה עושים אם האקדמיה סגרה את שירות התשובות לציבור עד 24 בינואר 2010, מחמת עומס?*

אפשר לפנות לפורומים. המומחים בפורום השפה העברית בוודאי אינם טועים. אבל מה לעשות אם מומחי הפורום מתחילים להתווכח (ביניהם) ונאחזים בעקשנות בדעות נוגדות?

ואפשר לבדוק בגוגל.

מצד אחד, בתוצאות גוגל בוודאי יש טעויות רבות, כי מי יערוב לכך שאם כתבתי מילה שגויה היא לא תעלה בגוגל? מצד אחר, אם היחס בין שני שימושים קיצוני מאוד-מאוד לטובת שימוש כלשהו, צריך להכיר לפחות בזאת: שזהו השימוש הרווח כיום בציבור.

קביעה זו פותחת תיבת פנדורה, והיא מחזירה אותנו לנושא שנדוש ונדון הרבה: במקרה שרוב הדוברים, בייחוד במשלב גבוה, משתמשים בביטוי מסוים, האם ראוי להגיד שהוא "אינו נכון" אם במסורת או במילונים או בהוראות האקדמיה משתמשים בביטוי אחר או ממליצים עליו?

ואני מדגיש: "בייחוד במשלב גבוה". הדיון הנוכחי אינו נוגע לשימושים שאינם מיועדים לעמוד במבחן העברית היפה והטובה (הרבה מהדיבור היום-יומי, כתיבה חופשית בפורומים, בדוא"לים, בטוקבקים וכיוצא באלה). הוא נוגע לדוברים (וכותבים) הכותבים היטב ומבקשים להפיק טקסט רהוט וראוי.

על זה כבר הבעתי את דעתי פעמים אחדות: אין חיתוך שחור ולבן, כל מקרה לפי ההקשר, לפי הקריטריונים שאתה מחיל, לפי מה שאתה חושב שיהיה נוח לקורא המשוער שלך, וכן הלאה.

היום אביא דוגמה יפה לוויכוח כזה: האם יש הבדל או הפרש משמעות בין "הבדל" ובין "הפרש"? 

בפורום השפה העברית של תפוז הובעו שתי דעות: היה מי שכתב: 'הבדל והפרש הם מילים נרדפות'. היה מי שכתב: 'כשלעצמי, אעדיף את הבידול בין הפרש להבדל, כך שהפרש יתייחס לפער כמותי-מספרי בין שניים, בעוד שהבדל יציין בעיקר שוני שאינו מדיד מספרית'.

יצאתי לבדוק את הסוגיה במילונים ובגוגל. מצאתי ששלושת המילונים, "רב-מילים המקוון" "מילון ההווה",  ו"אבן שושן", חלוקים בדעותיהם.

מילון ההווה:

הפרש: שוני הבדל; תוצאה של חיסור בין שני סכומים.

הבדל: שוני, פרט הקובע במה דברים שונים זה מזה.

במילון זה בהגדרת *הפרש* הוא נחשב אפוא לנרדפת ל*הבדל*. לעומת זאת בהגדרת *הבדל* לא נעשה שימוש ב*הפרש*. יש אפוא אי-סימטרייה קלה בין המושגים, אך היא רק משתמעת מנוסחי ההגדרות.

מילון רב-מילים המקוון

הפרש
 1. מתמטיקה התוצאה של פעולת החיסור; הסכום שבו שני מספרים נבדלים זה מזה. "ההפרש בין 10 ל-8 הוא 2". "ניצחנו אותם בהפרש של עשר נקודות". "יש הפרשים גדולים בין מחירי המוצר בחנויות השונות".
2. מיושן: הבדל, שוני. * הפרשים: קיצור מקובל של הֶפְרְשֵׁי שָׂכָר .

הבדל: שוני, פרט שבו דברים או אנשים שונים זה מזה, דבר המבדיל ביניהם. דוגמאות: "אין כמעט הבדל בין שתי השמלות - אחת מעט ארוכה יותר". "מצא את ההבדלים שבין שתי התמונות". "תושבי המדינה נהנים מזכויות שוות ללא הבדל של גזע, מין או דת".

לפי רב-מילים משמעות *הפרש* מוגבלת אפוא ליחס בין מספרים, ויש גם שימוש "מיושן" במשמעות נרדפת ל*הבדל*. בהגדרת *הבדל* לא נעשה כלל שימוש ב*הפרש*, ומכאן ניתן להסיק בדומה לנאמר לעיל, דהיינו שהפרש אינו מילה נרדפת להבדל. הנה ההגדרות

אבן שושן

הפרש
1. הבדל, חילוק: "מה הפרש בין רבי מאיר לחכמים?" (תוספתא כלאים ה ז). "ומה הפרש בין זה לזה?" (שבת קנה). "והתבונן ההפרש שיש בין שני העניינים" (חובת הלבבות, חשבון הנפש ג). הפרשים במשכורות.
2. [בחשבון] תוצאה של פעולת חיסור. 3 הוא ההפרש שבחיסור 7 מן 10.

הבדל
1. הפרש, שינוי וחילוק בין דברים: "העניין אשר בו יוכר וייבדל המין מזולתו נקרא הבדל" (רמב"ם, מילות היגיון י). "המוסד נועד לכל האזרחים ללא הבדל גזע ודת". הבדלי מעמדות, הבדלי השקפות.
2. הפרש: מחוּסָר, מחֵסר והבדל. ההבדל בין 9 ל-6 הוא 3.

כפי שרואים, לפי אבן שושן המילים נרדפות. הוא מגדיר *הפרש* באמצעות *הבדל* ו*הבדל* באמצעות *הפרש*. הוא מציין בנפרד משמעות נוספת של *הפרש* במינוח של מקצוע החשבון. הוא מתחיל בדוגמאות מלשון חכמים המדגימות ש*הפרש* ו*הבדל* הן מילים נרדפות, וממשיך במשמעויות האחרות. הוא עצמו אינו מסיק מזה (כמו רב מילים) שהשימוש בהפרש במשמעות הבדל הוא "מיושן", אך אולי אפשר להגיד שהדברים מדברים בעד עצמם.

המשכתי 
במבחן גוגל כמה ביטויים שמכילים את "הפרש" ואת "הבדל". התוצאות מעידות שהדעה השנייה שהובעה בפורום מקובלת על רובו הגדול של הציבור. הרוב הגדול מעדיפים "את הבידול בין הפרש להבדל, כך שהפרש יתייחס לפער כמותי-מספרי בין שניים, בעוד שהבדל יציין בעיקר שוני שאינו מדיד מספרית". הנה התוצאות:

(ההפרש)
בין הגישות 0; בין גישות 0; בין העמדות 0; בין עמדות 0; במשמעות 5; סה"כ 5.

(ההבדל)
בין הגישות 8,290; בין גישות 4,600; בין העמדות 7,820; בין עמדות 13,800; במשמעות 1,670; סה"כ 33,180.

(ההפרש)
בין הסכומים 52,100; בין הסכום 69,400; סה"כ 121,500.

(ההבדל)
בין הסכומים 9,020; בין הסכום 9; סה"כ 9,020.

הוויכוח בפורום נמשך. שני המחנות ממשיכים להתעקש על דעותיהם. ואני הערתי:

גבולות השדה הסמנטי של מילה נקבעים לא רק בהגדרה המילונית אלא גם בהעדפת הדוברים. המשמעות של המילים לא ניתנה במעמד הר סיני. היא מתפתחת בתהליך אורגני מתוך השימוש. יש "מעתקים סמנטיים": כלומר חילופים הדרגתיים במשמעות. בימי המקרא אמרו "גמר", בימי התלמוד אמרו "סיים" באותו משמעות, אחר כך חזרו ל"גמר" והיום, עם הטמעת הקונוטציה המינית ל"גמר", מעדיפים להימנע ממנה במשמעות סיום, וחזרה ועלתה קרנו של ה"סיום". המילון אמור לייצג בדיעבד את התהליך הזה. 

מממצאי גוגל שהבאתי משתקף שרוב גדול מאוד של הדוברים משתמשים ב'הפרש' לענייני יחסי מספרים ו'בהבדל' להבדלים אחרים.

מהדיון בפורום ברור גם שבהקשרים מסוימים אין המשמעות חופפת, ואפשר להביא נימוק טכני-מילוני לטובת הטענה שהביטויים נרדפים. עם זאת, לי לא נראה שהתיקוף המילוני הזה מונע להסיק מסקנות מהממצאים החלקיים מאוד אך המובהקים מאוד שעלו מהבדיקה בגוגל. כשרואים שהיום מקובל לבדל משמעויות, מה הטעם להגיד שהמילים נרדפות?
_________
* תשובת האקדמיה הגיעה באיחור מה, ולשונה:

האקדמיה ללשון אינה עוסקת בתחימת משמען של מילים עבריות קיימות, אלא אם כן מדובר בהקשר של מינוח.

עם זאת כל דובר עברית ילידי חש שיש בעברית שלנו חלוקת תפקידים ברורה למדיי בין הבדל להפרש בעברית בת ימינו: הפרש משמשת כיום בהקשר של מספרים ודברים נמדדים, ואילו הבדל מציינת שוני ופער שלא ניתן לכמתם.

ההבחנה הזאת באה לידי ביטוי גם במילונים (למשל מילון רב-מילים). כמובן אין איסור ולא יכול להיות איסור על שימוש במילה 'הפרש' במשמעות הבדל כפי שיש במקורות.