היום מצאתי באינטרנט מופע יוצא דופן של שפע "קווים מפרידים" בטקסט קצר:

מהצד האמריקני נטלו חלק בפגישה גם ראש המועצה לביטחון לאומי ג'ים ג'ונס, ראש מטה הבית הלבן רם עמנואל, השליח המיוחד למזרח התיכון ג'ורג' מיטשל, וראש הדסק לענייני המזרח התיכון במועצה לביטחון לאומי דן שפירו. מהצד הישראלי נכחו בפגישה שר הביטחון אהוד ברק, ראש המועצה לביטחון לאומי עוזי ארד, שגריר ישראל בוושינגטון מייקל אורן, ושליח ראש הממשלה לשיחות עם מיטשל יצחק מולכו.

משפט זה, הגם שהוא משעמם מבחינת התוכן שלו, מעניין כדוגמה לבעיה של ממש בבחירת סימני פיסוק במקרים מורכבים. להלן אציע השערה על הסיבה שהכותב השתמש בקווים מפרידים, כלומר מה הבעיה שהוא נתקל בה, ואציע פתרון אחר.

לפנינו שני משפטים (א. "מהצד האמריקני", ב. "מהצד הישראלי"), ולכל אחד מהם יש נושא כולל עם ארבעה פריטים, וכל פריט כזה מופיע בצורת שם עצם עסיסי (למשל "ראש המועצה לביטחון לאומי") ותמורה ("ג'ים ג'ונס"), ובסך הכול יש 16 מופעים של נושאים ותמורותיהם.  

הכותב הרָגיש (יצחק בן חורין, ושינגטון, ואולי העורך/ת) הבחין בבעיה שיכולה לצוץ בקריאה. אם ברשימה כזאת משתמשים כנהוג בפסיקים כדי להפריד בין שם לתמורה (שר הביטחון, אהוד ברק), הקורא עלול חלילה להתבלבל, ובשלב כלשהו להתחיל לשייך את התמורות (שמותיהם של המדוברים) לתארים הלא נכונים. פתרון כזה ייראה כך:

ראש המועצה לביטחון לאומי, ג'ים ג'ונס, ראש מטה הבית הלבן, רם עמנואל, השליח המיוחד למזרח התיכון, ג'ורג' מיטשל, וראש הדסק לענייני המזרח התיכון במועצה לביטחון לאומי, דן שפירו.

בשלב כלשהו עלולים לחשוב למשל שרם עמנואל הוא השליח המיוחד למזרח התיכון, ולא היא: רם עמנואל הוא ראש מטה הבית הלבן.

הפתרון שהכותב מצא הוא סימון היחס "שם>תמורה" בקווים מפרידים, וקיווה שבכך הוא יפתור את הבעיה: ראש מטה הבית הלבן – רם עמנואל.

אמנם הקו המפריד  ( – ) משמש לעתים קרובות במשמעות דומה (של "דהיינו"), אבל לדעתי במקרה שלפנינו הפתרון הזה מקשה על הקריאה יותר משהוא מקל עליה. בבחירת סימני פיסוק ראוי לשים לב להייררכייה של משקליהם היחסיים. הקו המפריד משמש להפרדה חזקה יותר מהפסיק. בטקסט שלנו בין הקווים המפרידים מתקבלים בדיוק הצירופים שמהם רצה הכותב להימנע, ולמשל:

"– אהוד ברק, ראש המועצה לביטחון לאומי –"

חוץ מזה, הפרזה בסימני הפיסוק הקיצוניים (קו מפריד, סימן קריאה, שלוש-נקודות, סוגריים) נחשבת לבלתי אלגנטית בכתיבה במשלב בינוני-גבוה.

אז מה עושים?

יש שתי אפשרויות. האחת היא לוותר על סימן הפרדה בין כל אחד מהפריטים של הנושא ובין התמורה שלו. לפי כללי הפיסוק העדכניים של האקדמיה ללשון הפסיקים האלה אינם מחויבים. תתקבל הצורה הזאת:

מהצד האמריקני נטלו חלק בפגישה גם ראש המועצה לביטחון לאומי ג'ים ג'ונס, ראש מטה הבית הלבן רם עמנואל, השליח המיוחד למזרח התיכון ג'ורג' מיטשל וראש הדסק לענייני המזרח התיכון במועצה לביטחון לאומי דן שפירו. מהצד הישראלי נכחו בפגישה שר הביטחון אהוד ברק, ראש המועצה לביטחון לאומי עוזי ארד, שגריר ישראל בוושינגטון מייקל אורן ושליח ראש הממשלה לשיחות עם מיטשל יצחק מולכו.

אם משום מה נראה לכותב שהפתרון הזה אינו מוצלח, אפשר לגייס לצורך העניין את ה"נקודה+פסיק". מקומו של הסימן הזה במדרג סימני הפיסוק הוא קצת מעל הפסיק וקצת למטה מהנקודה. הוא טוב מאוד לרשימות, ולמשל ב"מחזורת" (רשימה שאחרי נקודתיים), זה הסימן שמומלץ להשתמש בו (לדוגמה: "חומרים: ביצה; בצל; עגבניה; פלפל; תבלינים.")

הפתרון המוצע אפוא הוא:
מהצד האמריקני נטלו חלק בפגישה גם ראש המועצה לביטחון לאומי, ג'ים ג'ונס; ראש מטה הבית הלבן, רם עמנואל; השליח המיוחד למזרח התיכון, ג'ורג' מיטשל; וראש הדסק לענייני המזרח התיכון במועצה לביטחון לאומי, דן שפירו. מהצד הישראלי נכחו בפגישה שר הביטחון, אהוד ברק; ראש המועצה לביטחון לאומי, עוזי ארד; שגריר ישראל בוושינגטון, מייקל אורן; ושליח ראש הממשלה לשיחות עם מיטשל, יצחק מולכו.

כאן עשיתי משהו חריג והטלתי נקודה ופסיק גם לפני הפריט האחרון שבכל קבוצה. כידוע, לפי כלל הפיסוק של חלקי משפט כוללים לא יבוא פסיק (ולענייננו נקודה+פסיק) לפני הפריט האחרון, המסומן בוי"ו החיבור: "ושליח ראש הממשלה...". במקרה שלפנינו מצאתי לנכון להתעלם מהכלל הזה, וכמו שאומרים בשפה משפטית "והדברים מדברים בעד עצמם".

הפתרון המוצע אינו הפתרון היחיד לבעיה הסבוכה של המזרח התיכון, אבל די בו לצורך הדיון הנוכחי.