ידיעה חדשותית היום בוויינט: צעיר נורה ברגלו על ידי אלמוני. הנוסח מחזיר אותי לסוגיית הבחירה בין צורות הפעיל והסביל בעברית, שהרי אפשר לתאר את האירוע גם כך: אלמוני ירה ברגלו שלו צעיר; או כך: אלמוני ירה בצעיר ופגע ברגלו. 

ההחלטה על בחירת הנוסח קשורה בשני עניינים: מי עושה את הפעולה ואת מי רוצים להעמיד במרכז הבמה.

מבחינת עושה הפעולה בדרמה יש שני שחקנים. האחד עושה פעולה, יורה באחר. השני נפגע מהפעולה הזאת, חוטף כדור. מבחינת השתלשלות האירועים, שני הנוסחים שקולים, וצורת הפעיל ("אלמוני וכו") אלגנטית יותר. (ראו הערה בסוף הדברים על משפטים שבהם עושה הפעולה הוא "סתמי", כלומר אינו מצוין במפורש)

לא כך מבחינת בחירת מוקד תשומת הלב של הקורא. במקרה שלפנינו ברור שהכותב אינו רוצה לכתוב על האלמוני, אלא על הצעיר. הוא שנשאר בזירת האירוע, הוא שנלקח לבית החולים, הוא שהגיש תלונה במשטרה, והאלמוני – המשטרה עדיין מבקשת את עזרת הציבור בחיפושיה אחריו.
במקרים אחרים כותבים על הצעיר (לצורך העניין) לפני ואחרי הדברים, ולמשל: הצעיר הגיע, הצעיר סיפר, הצעיר נלקח, הצעיר טופל, ואז מוזר להעביר אותו לרקע ולהכניס לבמה את האלמוני, שמקומו בסיפור משני.

אבל לא תמיד קל להחליט אם שינוי נושא המשפט משפיע על המשמעות ועל מוקד תשומת הלב של הקורא, ולכן נדרש שיקול דעת.

במקרה זה לא הייתי משנה את הניסוח: "צעיר נורה ברגלו על ידי אלמוני" או "בידי" אלמוני.

אז מה יש להוסיף על זה?
מה שיש להוסיף נוגע למקרים רבים שבהם צורת המשפט הפעיל מתאימה בעברית יותר משהיא מתאימה באנגלית, שבה צורת הסביל מתאימה יותר. שכיח כיום למצוא נוסחים כגון: "טיעונים דומים הועלו גם על ידי הסנגור", ו"טיעונים שכבר נטענו על ידי הסנגור בהליך המקדמי". דומה שנוסחים אלו משקפים את השפעת האנגלית, ובעברית מתאים יותר: גם הסנגור העלה טיעונים דומים; ו"טיעונים שהסנגור כבר טען בהליך המקדמי". לטעמי, הניסוח מחדש בצורת פעיל משפר את הסגנון.

הנה דוגמאות לשלוש תבניות שכיחות שניתן להעביר מסביל לפעיל, בדרך כלל בלי לשנות משמעות: 


תבנית א - החלפת נושא-מושא
אם רק ניתן הדבר, נעביר את המשפט מסביל לפעיל גם במשפטים דוגמת המשפט שבו פתחתי את הדיון. עושים זאת על ידי החלפת הנושא והמושא. למשל
הבניין נבנה על ידי הקבלן בשנת 1990; הקבלן בנה את הבניין בשנת 1990;
בצורה הראשונה, הסבילה, נושא = הבניין, מושא = הקבלן. בצורה השנייה נושא= הקבלן, מושא = הבניין.
כאמור, כאן צריך שיקול דעת זהיר, כי יש כאן עניינים עדינים של משמעות ורטוריקה, כפי שציינתי בפתח הרשימה. המלצתי היא אפוא להקדיש למשפטים כאלה רגע של תשומת לב, ולהעדיף את צורת הפעיל אם מרגישים שאין בכך שינוי במשמעות. למשל במשפט: בעקבות האירוע מונה השופט ל' על ידי הנשיא לחוקר חיצוני. אם הדיון הוא על האירוע, אין סיבה לא לכתוב "בעקבות האירוע מינה הנשיא את השופט ל' לחוקר חיצוני". אבל, לדוגמה, אם הטקסט הוא חלק מתולדות חייו של השופט ל', אולי נעדיף לא להעביר את תשומת הלב לנשיא ולאירוע, אלא לשמור על הנוסח המקורי, כי כאמור, גם לפני המשפט הנדון וגם אחריו הדבר שמדברים עליו הוא השופט ל'. הצורה "השופט ל' מונה על ידי הנשיא" מעמידה את השופט במרכז תשומת הלב. הצורה החלופית מעמידה אותו בשולי הדברים, ומובלטים האירוע והנשיא. 


תבנית ב החלפת נושא--מושא והעברת המושא לתחילת המשפט

שלוש דוגמאות לניצול יתרונו של האמצעי התחבירי הייחודי לעברית, מילת היחס "את", המאפשר להחליף נושא--מושא בלי לשנות את סדר המילים העיקריות במשפט:
מקור: הדיווח נמסר לחוקר על ידי שני עדים.
עדיף: את הדיווח מסרו לחוקר שני עדים.
מקור: הבעיה תוארה גם על ידי מיכאלי.
עדיף: את הבעיה תיארה גם מיכאלי.
מקור: הטענה הזאת ניתנת להפרכה בנימוק פשוט.
עדיף: את הטענה הזאת ניתן להפריך בנימוק פשוט. 

שינוי דומה אפשר לעשות במשפטים עם מילת היחס "ב...", ולדוגמה:
המגרשים יטופלו על ידי מנהל המקרקעין. עדיף: במגרשים יטפל מנהל המקרקעין. 


תבנית ג
שתי דוגמאות לשינוי שכיח ב"פסוקית לוואי": במקום "ממצאים שהוצגו" ו"דוח שחובר" נשנה את מבנה הפסוקית, ונעביר את נושא הפסוקית מ"ממצאים" ומ"דוח"  ל"חוקרים" ול"ועדה" (מפסוקית זיקה, כלומר נושא משותף למשפט העיקרי ולפסוקית, לשיוך הפועל שבפסוקית לנושא חדש).  
מקור: הממצאים שכבר הוצגו בעבר על ידי החוקרים חיזקו את הטענה.
עדיף: ממצאים שהחוקרים כבר הציגו בעבר חיזקו את הטענה.
מקור: הדו"ח שפורסם על ידי הוועדה היכה גלים.
עדיף: הדו"ח שפרסמה הוועדה היכה גלים.

שורה תחתונה: בעריכת משפטים סבילים, שסימנם "על ידי" או "בידי", ראוי לשקול אם החלפתם בצורת פעיל תשפר את הנוסח.

הערה חשובה של עינת קדם: הדברים הנ"ל נכונים למקרים שבהם מציינים בפירוש את עושה הפעולה. למשל בדוגמות האחרונות: החוקרים הציגו, הוועדה פרסמה. במקרים אלו, בנוסח סביל, נחוצה מילת יחס כגון "על ידי" או "בידי". לא כך הדבר כשמדובר בצורת סביל מסוג: העבודה מבוססת על ממצאים... בפרק נדונה הסוגיה... וכדומה, שיש להעדיף אותם על הנוסח: ביססתי את ממצאי העבודה על... או בפרק דנתי ב... או גרוע מזה: הפרק דן ב... על העדפת צורות הסביל האלה ראו אצל עינת כאן