טיוטה שנייה למאמר על צורות השוואה בעברית

בפוסט הקודם
רציתי לבדוק במקרא אם צורת "יותר מאשר" ראויה לגנאי כמקובל בקרב המהדרין היום, ומצאתי את עצמי מחטט בסוגיה מורכבת ממה שציפיתי. אז אני ממשיך, פרק ב.

בלשון חכמים צורת "יותר מ..." חסכונית מאוד. להשוואה בין שני מושאים של פועל יחיד (לדוגמה: הצטער על (1) הכסף / (2) הזהב), היינו אומרים היום: "הוא הצטער על הכסף יותר מאשר על הזהב".

בלשון חכמים אין חוזרים על הפועל ואפילו לא על מילת היחס, ולא אומרים: "הוא הצטער על הכסף יותר משהצטער על הזהב" וגם לא: "יותר מעל הזהב". אלא: "הוא הצטער על הכסף יותר מהזהב".
 
למשל:
רמב"ם, ספר מדע, הלכות דעות, פרק טו: "ויחוס על ממונם יותר מממון עצמו", במשמעות "ויחוס על ממונם יותר משיחוס על ממון עצמו", ולפחות "יותר מעל ממון עצמו" (אין חוזרים על מילת היחס "על").

אילו נהגנו כך בשפת ימינו היה עלינו לומר למשל:
"הם שמרו על החוקים יותר מרוח הדברים", והכוונה: "הם שמרו על החוקים יותר מששמרו על רוח הדברים", ולפחות "הם שמרו על החוקים יותר מעל רוח הדברים". 
כיום רבים מעדיפים: "הם שמרו על החוקים יותר מאשר על רוח הדברים". זה פתרון מעניין.

ראשית, יש שני עניינים מפתיעים הקשורים לשימוש הרווח כיום במילה "אשר":
א. הביטוי "על רוח הדברים" אינו משפט, לכן הוא גם אינו פסוקית, לכן לא נחוצה לפניו "אשר" המקראית ואף לא החלופה המאוחרת שלה "ש...".  דומה שיש כאן רמז לצורה המקוצרת: "הם שמרו על החוקים יותר מאשר שמרו על רוח הדברים" (או, בלשון חכמים: "יותר מששמרו על רוח הדברים").

ב. בחירת המילה "אשר" היא העדפה של לשון מקרא על פני לשון חכמים, ואם לא כן היו משתמשים בצורה הנדירה: "יותר משעל רוח הדברים". היום שכיח להעדיף את צורת "ש...", מן הסתם כי היא קצרה יותר, ואולי כי היא מאוחרת יותר, ומייצגת איזה תהליך שלא ברור למה צריך לחזור בו לאחור.

ניתן להניח שהסיבה להעדפה זו היא שהמילה "מאשר" היא מילה בולטת המפרידה בין שני החלקים העומדים להשוואה, ולכן היא נוחה בייחוד להשוואות של איברים כבדים.

שנית, כיום כן חוזרים על מילת היחס, ובמקרה שלנו, "על", ולא משתמשים בצורה "הם שמרו על החוקים יותר מרוח הדברים".

זה די ברור: הצורה בלי "על" מטושטשת קצת.  אם נחליף את התוכן ונבדוק את האמור על הביטוי "המדריכים שמרו על הילדים יותר מהילדות", לא ברור אם "המדריכים שמרו על הילדים יותר משהם שמרו על הילדות" או אם "המדריכים שמרו על הילדים יותר מששמרו עליהם (כלומר על הילדים)  הילדות".

ולבסוף, ארבע דוגמאות מ"משנה תורה" להרמב"ם, הממחישות את גישת לשון ימי הביניים לעניין זה.

רמב"ם
ספר מדע, הלכות דעות, פרק טו: ויחוס על ממונם יותר מממון עצמו. (ולא: יותר משיחוס על ממון עצמו, אף לא: יותר מעל ממון עצמו).
ס' זמנים, ה' שבת ג: ונשים מצוות על דבר זה יותר מן האנשים (ולא: יותר משמצווים עליו האנשים). שביתת יום טוב פרק יב: מפני שהחמירו במערים יותר מן המזיד (ולא יותר משהחמירו במזיד, אף לא: יותר מבמזיד).
ס' שופטים, ה' מלכים ומלחמות פרק י: ... מפני שמעשיה מקולקלין יותר מכל הארצות (ולא: מפני שמעשיה מקולקלין יותר ממעשי כל הארצות, ובוודאי לא: מפני שמעשיה מקולקלין יותר משמקולקלין מעשי כל הארצות).