טיוטה שלישית למאמר על צורות השוואה בעברית
במשפט ההשוואה הקלסי "יותר משהעגל רוצה לינוק פרה רוצה להיניק" המצב התחבירי מורכב מהרגיל.

ראשית, יש שני נושאים: העגל והפרה. המצב היה פשוט יותר אילו היה מדובר ב"יותר משהעגל רוצה לינוק הוא רוצה לדלג באחו" (ואז היה אפשר לכתוב: העגל רוצה לדלג באחו יותר מלינוק). 

שנית, יש שני נשואים (או שני מושאים, לפי הניתוח): "רוצה לינוק" ו"רוצה להיניק". המצב היה פשוט יותר אילו היה מדובר ב"יותר משהעגל רוצה לצאת לאחו, רוצה זאת הפרה" (ואז היה אפשר לכתוב: העגל רוצה לצאת לאחו יותר מהפרה).

היום אמרה סבתא נעמה: "לנירית קשה להיפרד מאבא שלו יותר מאשר לנירית מאימא שלה".

לשם נוחות הניתוח התחבירי אעלה את הנוסח במדרגה קטנה ואכתוב: "נועם מתקשה להיפרד מאביו יותר משנירית מתקשה להיפרד מאמה". הניתוח התחבירי: שני נושאים, נועם ונוגה, אבל הנשוא חוזר: לשניהם קשה.

אילו דיברה נעמה בנוסחת העגל והפרה היא הייתה אומרת: "יותר משלנירית קשה להיפרד מאמה, לנועם קשה להיפרד מאביו". וגם אין מניעה לשמור על הסדר המקורי: "לנועם קשה להיפרד מאביו יותר משלנירית קשה להיפרד מאמה".

אבל נעמה מקצרת קצת ומוותרת על החזרה על הנשוא "קשה להיפרד". הרי זה משתמע מאליו, זה מובן מעצמו, ולא צריך לחזור.

ולו רצתה נעמה לקצר עוד יותר, אולי הייתה אומרת: "לנועם קשה להיפרד מאביו יותר מנירית מאמה", ולא הייתה חורגת מהרגלי השימוש המסורתי, כפי שראינו בפוסט של אתמול במשפט: "ויחוס על ממונם יותר מממון עצמו" (הרמב"ם, לשון ימה"ב, ואין הוא כותב: "יחוס על ממונם יותר משיחוס על ממון עצמו", ואף לא: "יותר משעל ממון עצמו", ואף לא "יותר מעל ממון עצמו"). אבל זה מגיע לגבול טשטוש המשמעות, ועל כך הרחבתי אתמול.

לשון הדיבור היא: "לנועם קשה להיפרד מאבא שלו יותר מאשר לנירית מאימא שלה". הביטוי "יותר מאשר" הוא הכלאה סבירה של "יותר" המאוחרת עם "מאשר" המקראית. השימוש ב"מאשר" סביר כאן, כי נרמז נשוא (שמדלגים עליו, כי הוא משתמע) "קשה להיפרד", שכבר נאמר על נועם בתחילת המשפט, וזהו מעין משפט זיקה של נשוא לנשוא.  כמו כולנו בדרך כלל, גם נעמה מעדיפה את "מאשר" המקראית, כי היא מסמנת את ציר ההשוואה בבהירות, והיא חופשייה מהסרבול המסוים של הדבקת אותיות שימוש ויחס "יותר משלנירית (קשה להיפרד מאימא שלה").

עד כאן סיכום ביניים יומי בשאלת "יותר מאשר".

 

א