היום בפורום השפה העברית שאלו על משפט שבו נאמר בין היתר משהו על קרבות שנערכו. הערתי שלטעמי קרבות מתנהלים ולא נערכים. אז שאלני השואל על מה אני מבסס את העדפתי זו. בדקתי את עצמי וראיתי שאין לי סימוכין טובים, ושהעדפתי אינטואיטיבת, עניין של טעם אישי, ודיווחתי על זה בפורום. התפתח דיון קצר שאני מביא להלן, אחרי עריכת-מה, בתוספת מבוא קטן שבו אני מעגן את הסוגיה בהקשר הכללי של תחום עריכת הלשון.

מבוא
אני מביא את הדיון הזה כדי להראות כמה חשוב שהעורך (לדוגמה, אני) ייזהר שלא להכליל בעריכת טקסטים את העדפת הסגנון האישית שלו בתחום סמכותו כיודע-כול המתקן טעויות של ממש. כשלעצמה, השאלה אם עורכים או מנהלים קרב היא נקודתית, ואולי אין בה עניין רב. אבל אפשר לראות בה מקרה מבחן לאחת הסוגיות המרכזיות בעריכת טקסטים, כי היא ממחישה את המצב הגבולי שיכול להיות בעריכה בין טעם אישי לשינוי הנחוץ משיקולי תקינות השפה. על העורך להיות רגיש לעניין זה, לא להחיל את טעמו האישי על הטקסט, אלא להשאיר לכותב את המרחב המרבי להשמיע את קולו שלו. זהו מקרה שבו הנחתי הנחה, ומתוך הדיון למדתי שהנחתי לא הייתה מבוססת, ולמדתי משהו חדש על עניין יום-יומי למדיי. לא הביישן למד, אז לא אתבייש. הנה הדיון שהיה בפורום, ובסופו לקט מובאות מהמקרא להדגמת השימוש המקראי בפעלים הנצרכים ל"מלחמה".

א. תחושתי הסובייקטיבית
לתחושתי הסובייקטיבית, לא [אין] עורכים קרב, אלא מנהלים קרב. אולי כי אני עוסק בעריכת לשון מוזר לי לחשוב על עריכה של קרב. לתחושתי הסובייקטיבית, אובייקטים שעורכים אותם סטאטיים ופסיביים יותר מאובייקטים שמנהלים אותם. קרב הוא עניין דינמי ואקטיבי, ולכן אני מעדיף "התנהל קרב". יודגש שתחושה סובייקטיבית שאינה נתמכת בנימוק מוסמך אינה נחשבת לטיעון תקף בהעדפות סגנון, ובוודאי אין היא מצדיקה תיקון עריכה.

ב. דבר המקרא ודבר  גוגל
מעיון במקרא עולה שהפעלים משורש נ.ה.ל. לא שימשו בהקשר של מלחמות, קרבות ומאבקים (ראו פירוט למטה). לעומת זאת מעיון בגוגל עולה שכיום מקובל להשתמש הן ב"נערכו קרבות" הן ב"התנהלו קרבות", ביחס של  2600:1200 בקירוב לטובת "התנהלו". זהו אינו ממצא חזק לצורך הטיעון. 

ג. דבר רב-מילים
מעיון במילון האינטרנטי רב-מילים עולה שיש חפיפה חלקית בין המונחים, ומשתמשים ב"ער"ך" להגדרת אחת המשמעויות של "נהל" וגם וייס ורסה:
נערך: 1. התקיים, התבצע, התנהל [אכן, התנהל], אורגן. • מסיבת הסיום של בית הספר נערכה באולם ההתעמלות. • ביום שלישי תיערך אסיפת הורים בכיתה.
ונוסף על כך יש ארבע משמעויות שאינן מתאימות לעניין הקרבות: עריכת ריהוט, היערכות במשמעות התכוננות, עריכה במשמעות של הליך בהכנה של טקסט, ועריכה במשמעות הליך בהכנה של סרט.
התנהל: 1. התקיים, נערך [אכן, נערך], התבצע. • הדיון התנהל באווירה רגועה. • פינוי הנפגעים התנהל ביעילות רבה.
ונוסף על כך יש שימוש נוסף אחד, הנחשב לספרותי, במשמעות הליכה, בדרך כלל לאט-לאט, התנהל לאטו בדרך.

ד. תרבות של אי-נחת
מה שרואים הוא שהפעלים "התנהל", "נערך" הם שניים ממקבץ פעלים המעוררים אי-נוחות אצל עורכי לשון מנוסים: התקיים, נערך, התנהל, התבצע. המהדרין בעריכה למדו לראות בהם פעלים חשודים, שעושים בהם שימוש-יתר. הפעלים הוותיקים "היה" ו"עשה" איבדו מכוח המשיכה שלהם, והיום מעדיפים להגיד לדוגמה "נערך טקס" או "התקיים טקס" במקום "היה טקס" (או הופעה, או מסיבה, לצורך העניין).
בעיון מקרוב בפעלי הקיום, העריכה, הניהול והביצוע, מוצאים שהשימוש הרווח בהם גולש ממשמעותם המקורית עד כדי טשטוש של בידולי משמעויות דקים, היקרים ללבם של עורכי הלשון. אם איני טועה, זוהי סוגיה די פנימית של שיח מומחים לעריכה, וייתכן שראוי לכלול את הפדנטיות הזאת בהגדרת קפידת-יתר, או עריכת יתר.

ה. מה תענה למקטרג
כמובן, תוכל להגיד שכשם שלא עורכים קרב במובן העריכה גם לא מנהלים קרב במובן הניהול, כי אין מנהל ואין ניהול במובן הרגיל של ניהול במערכות ארגוניות. אבל לשורש נ.ה.ל. יש גם נטיית "התנהלות", והיא קרובה יותר למשמעות שאני מזהה בהתרחשות בהקשר של קרבות. ב"התנהלות" משתמשים לא רק לניהול במשמעותו של פעולתו של המנהל, אלא גם במשמעויות הבאות, לפי רב-מילים:

התנהל, כאמור,  התקיים, נערך [כן, כן, כבר אמרנו], התבצע. • הדיון התנהל באווירה רגועה. • פינוי הנפגעים התנהל ביעילות רבה.
התנהלות: אופן הטיפול בנושא מסוים, אופן הניהול של פעילות כלשהי (לרוב פעילות ארגונית, ציבורית, פוליטית); התנהגות. • המפכ"ל טען כי התנהלותו של צוות החקירה הייתה מקצועית וללא דופי. • התנהלותה של התקשורת בפרשת האזנות הסתר לאישי ציבור מעוררת תמיהה. • לטענתו אופי התנהלותנו בחיי היומיום משקף את התפיסה ש'אחרינו המבול'.

ו. דיון ומסקנות מעשיות
בקיצור, כאמור אין תימוכין חזקים להעדפתי. יתר על כן, במקרא אין בכלל שימוש בניהול של מלחמה או מערכה, ולעומת זאת משתמשים בפעלי ע.ר.ך., ובעוד כמה פעלים. לכן, אילו ערכתי טקסט שלך, ואילו ביקשתני להשאיר "עריכה" של קרבות, לא הייתי מתעקש, והייתי משאיר כבקשתך. קרבות יכולים להתנהל או להיערך. הרי קרב הוא גם מלחמה או מערכה או מאבק, לפי העניין. לי נראה מוזר להגיד שמלחמה נערכת, אך מהדיון הזה למדתי שדווקא זה הפועל הרגיל במקורות העתיקים.
שוב התנסיתי בהדגמה של העובדה שלא כל מה שנראה לי מוזר הוא מוזר או בלתי מקובל בעיני כול. במקרא ערכו מלחמה, הייתה מלחמה, מלחמה ניטשה, ושכיח גם שעשו מלחמה, בתחבולות או בלי תחבולות (ראו  מובאות מקראיות בסוף הרשימה) ורק לא ניהלו מלחמה.

ומהמקרא:

בראשית
יד,ב עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת...
יד,ח ... ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים.
א,י ... והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו.

במדבר
,ט וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם
כ,יב ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה וצרת עליה.
כ,כ ובנית מצור על העיר אשר הוא עשה עמך מלחמה עד רדתה.

יהושע
יא,יח ימים רבים עשה יהושע את כל המלכים האלה מלחמה.

שופטים
כ,כב ... ויוסיפו לערך מלחמה במקום אשר ערכו שם ביום הראשון.

שמואל
א ד,ב ותטש המלחמה וינגף ישראל לפני פלשתים ויכו במערכה בשדה כארבעת אלפים איש.
א יז,ב ושאול ואיש ישראל נאספו ויחנו בעמק האלה ויערכו מלחמה לקראת פלשתים.
א יז,ח ויעמד ויקרא אל מערכת ישראל ויאמר להם למה תצאו לערך מלחמה:
ב ג,ו ויהי בהיות המלחמה בין בית שאול ובין בית דוד ואבנר היה מתחזק בבית שאול.
ב י,ח ויצאו בני עמון ויערכו מלחמה פתח השער
ב יח,ו ויצא העם השדה לקראת ישראל ותהי המלחמה ביער אפרים.
ב כא,טו ותהי עוד מלחמה לפלשתים את ישראל וירד דוד ועבדיו עמו וילחמו את פלשתים ויעף דוד.

מלכים
א טו,ו ומלחמה היתה בין רחבעם ובין ירבעם כל ימי חייו.
א כב,לה ותעלה המלחמה ביום ההוא

משלי
כד,ו כי בתחבלות תעשה לך מלחמה ותשועה ברב יועץ.

דברי הימים
א ה,י ובימי שאול עשו מלחמה עם ההגראים
א יב,לו ומן הדני עורכי מלחמה עשרים ושמונה אלף ושש מאות.
א יט,ט ויצאו בני עמון ויערכו מלחמה פתח העיר...