בטקסט מקסים ששלחה לי מרב בן-הרוש שני היא כותבת: "שמי הקיץ בהירים, והנוף הנשקף מלמעלה שובה לב".

אני בוחן את הכתוב בעין של עורך, ושואל את עצמי: "מלמעלה", איזו מין מילה זו? גם "מ... " גם "ל... " גם "מעל... " גם "מעלה...", זה בסדר?

אני פותח את התנ"ך ומוצא:


בבראשית ו, טז, אחת מהוראות בניית התיבה היא: "צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה".

בשמות כה, כא, אחת מהוראות עיצוב ארון הקודש היא: "ונתת את הכפרת על הארן מלמעלה ואל הארן תתן את העדת אשר אתן אליך".

ביהושע ג,יג מסופר: "והיה כנוח כפות רגלי הכהנים נשאי ארון יהוה אדון כל הארץ במי הירדן מי הירדן יכרתון המים הירדים מלמעלה ויעמדו נד אחד".

במלכים א, ז,יא אחת מהוראות בניית בית המקדש היא: "ומלמעלה אבנים יקרות כמדות גזית וארז".

גם ירמיהו משתמש ב"מלמעלה": לא, לו "כה אמר ה' אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה".

ויחזקאל מספר א,יא: "ופניהם וכנפיהם פרדות מלמעלה".

אלו רק מקצת מהיקרויותיה הרבות של המילה "מלמעלה" במקרא, וגם כל המילים האחרות שאדגים להלן מופיעות במקרא פעמים אחדות.

אם חושבים על זה, זה די מעניין: המילה היסודית היא "על" במשמעות above.

בראשית א,ב: "והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים".

אם משהו הוא יותר "על" ממשהו אחר, מוסיפים ל"על" את "מ..."

כמו בבראשית א,ז "ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן".

מוזר, אבל המ"מ הזאת אינה מספיקה, והכותב מוצא לנכון להוסיף עוד מ"מ אחת למשל כאן:

בראשית כב,ט: "יערך את העצים ויעקד את יצחק בנו וישם אתו על המזבח ממעל לעצים".

או במלכים א א ח,כג: "... אין כמוך אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת":

בשביל מה להוסיף את שתי המ"מין הללו למילה "על"?

עכשיו נעבור לשאלת הכיוון. אם מתכוונים לכיוון, מוסיפים ל"מעל" את ה"א הכיוון/המגמה:

דברים כח,מג:"הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה".

"מעלה" ו"מטה" הם אפוא צורות כיוון או מגמה, (אל) מעל....

בשביל מה צריך להוסיף את ה"ל...", כשהמגמה כבר מסומנת בה"א של "מעלה"?

הרי לא נגיד: אנו באנו "לארצה". או שנאמר "אנו באנו לארץ", או שנאמר "אנו באנו ארצה".

אין לי תשובה, אבל ברור שמוסיפים אותה, וגם "למטה" משמשת במקרא, ולדוגמה:

דברים כח,יג: "ונתנך יהוה לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה".

שופטים ז,יג: "... ויבא עד האהל ויכהו ויפל ויהפכהו למעלה ונפל האהל".

יחזקאל מא,ז: "ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות כי מוסב הבית למעלה למעלה סביב סביב לבית על כן רחב לביתלמעלה וכן התחתונה יעלה על העליונה לתיכונה.

מבחינה כזאת המילה "מלמעלה" היא הכלאה מורכבת:

מ-ל-מ-על-ה = על >> מעל >> מעלה >> למעלה >> מלמעלה.

הכיוון כפול: גם "מ..." וגם "ל..."; המ"מ כפולה; המגמה מסומנת גם בסוף (ה"א) גם בהתחלה (מ"מ ולמ"ד).

ומורכבת כמעט באותה מידה היא ה"מלמטה", ולמשל שמות כו, כד: "ויהיו תאמים מלמטה".

בעיניי זה מעניין מאוד.