היום שאלו בפורום השפה העברית של תפוז אם המילה "דבר" מפריעה למישהו במשפט הזה:

"הזקנים בישראל מהווים אחת מקבוצות המיעוט הגדלות בקצב המהיר ביותר. הדבר נובע משילוב של ירידה בשיעורי הילודה בצד עלייה בתוחלת החיים".

אפשר כמובן להחליף את "הדבר" ב"זה", אבל "זה" היא מילה קצרה ועניינית, ובכתיבה רצינית מעדיפים מילים ארוכות ומתנגנות יותר.

אגב שאלת ה"דבר" אנחנו מוצאים במשפט הלא-ארוך הזה עוד כמה מילים שכיחות שהבולשת הפדרלית עוקבת אחריהן כבר זמן מה:

"הזקנים בישראל מהווים אחת מקבוצות המיעוט הגדלות בקצב המהיר ביותר. הדבר נובע משילוב של ירידה בשיעורי הילודה בצד עלייה בתוחלת החיים

"מהווים", "קצב", "ביותר", "שילוב", "בצד". לטעמי אפשר להציע למשפט הזה דיאטה אגרסיבית ולכתוב:


שיעורה היחסי של קבוצת הזקנים בישראל גדל במהירות בהשוואה לקבוצות מיעוט אחרות, וזאת בגלל  הירידה בילודה והעלייה בתוחלת החיים בכלל האוכלוסייה.

הנה כי כן, קבוצת הזקנים אינה גדלה בקצב (חת שתיים שלוש, חת שתיים שלוש) אלא במהירות;
אם היא רק אחת הקבוצות אז עדיף לא להתחייב על "ביותר" (ביותר הוא סופרלטיב: או שהיא גדלה במהירות הגדולה ביותר או שקבוצה אחרת משיגה את ה"ביותר". אבל אם היא 'אחת הקבוצות', עדיף לכתוב 'מאוד').
והגורם הוא לא השילוב בין התופעות המצוינות בהמשך המשפט, אלא כל אחת תורמת את חלקה. את "שילוב" אפשר לשמור למקרים שבהם יש שילוב בין דברים שמשתלבים, ואפשר לבדוק אם הם באמת משתלבים או מצטרפים.

מה משמעות שילוב?
שמות כו,יז "שתי ידות לקרש האחד, משלבת אשה אל אחתה, כן תעשה לכל קרשי המשכן".
שמות לו,כב "שתי ידת לקרש האחד, משלבת אחת אל אחת כן עשה לכל קרשי המשכן".
הבה נשלב יד אל יד! (אז מה, פתרנו את בעיית מילת היחס: משתלב עם? משתלב ב-?)




מה דעתכם, הולך?