מהי עריכה לשונית 

 

 

(למאמר השלם הקליקו נא כאן

 

עריכה לשונית (יש המעדיפים "עריכת לשון" או "עריכת טקסט") היא אחד השלבים בהפקתו של טקסט. את הטקסט עורכים אחרי שהכותב ו/או המפיק (המו"ל או המחבר עצמו) מעריכים שכתב היד מניח את הדעת ושלם. לחלופין ייתכן שהכותב יעריך (או אולי מישהו אמר לו) שאמנם הוא עצמו מיצה את יכולתו בכתיבה אך התוצאה עדיין אינה משביעה רצון, והוא זקוק לעזרה בגימור הטקסט. אחרי העריכה הטקסט אמור להיות מוכן לשלב הבא: בעבודות אקדמיות השלב הבא יהיה הדפסה והגשה, בספרים הוא יהיה סידור, עימוד והגהה.  

מהוויקיפדיה: "כתיב: תיקון שגיאות כתיב ופליטות קולמוס, והקפדה על אחידות הכתיבה של הספר על פי כללי הכתיב המלא. עריכה לקויה בולטת מאוד לעין כאשר באותו עמוד, ולעתים אף באותו משפט, מילה מופיעה בשתי צורות כתיב שונות. תחביר: ניכוש שגיאות תחביריות, הקפדה על פיסוק נכון. ליטוש לשוני: שיפור משפטים המנוסחים במעורפל או שאינם נוחים לקריאה, ביטול מילים מיותרות והשלמת מילים חסרות. אף העלונים בענייני לשון שבהוצאת האקדמיה ללשון העברית, שאותם כותבים חוקרי לשון שהם "טלית שכולה תכלת" נמסרים לעריכה לשונית. עריכת תוכן: בדיקת שלמותו, דיוקו ובהירותו של הטקסט; הצעות להשמטת קטעים שאינם הולמים את אופיו של הטקסט; הצעות להרחבת הדיון בנושאים הראויים לכך; הערות על המבנה: חלוקה לפרקים ולסעיפים; הצעות לשמות טובים יותר לפרקי העבודה ולסעיפיה; איתור פגמים נוספים, ובהם כפילות, אי-התאמה בין הפרקים, משפטים שאין בהם חידוש לקורא, משפטים החורגים מנושא של הטקסט (ולכן הם מיותרים), משפטים חריפים יתר על המידה (ולכן יש לרכך אותם)." 

תפקידו של העורך משתרע אפוא על תחום רחב. לפי הנסיבות הוא יכול להידרש להתקנה (האחדת הכתיב, דיוק הפיסוק), לעריכת ליטוש (גם תיקוני סגנון קלים ועניינים שטחיים אחרים), לעריכה בעומק בינוני (מונח יחסי, כמובן, והכוונה להתערבות עמוקה יותר בעניינים סגנוניים ומבניים), ועד "שכתוב", כלומר הצעות מרחיקות לכת באשר לארגון הטקסט.

~~~~~~~~

 

Make a Free Website with Yola.