דוגמת עריכה

 

 
 

 

 

 הקדמה על זכויות האדם. מקור: יאיר רונן, ישראל דורון, וורד סלונים-נבו (עורכים) (2008). הדרה חברתית וזכויות אדם בישראל. תל אביב: הוצאת רמות. עריכת לשון: אלי גיא.


זכויות אדם, או "זכויות טבעיות", הן הזכויות האוניברסליות המוקנות לכל אדם באשר הוא אדם מכוח טבעו וכבודו האנושי בכל עת ועת ובלי תלות בכוחו של שלטון או שליט כלשהו. את השורשים למחויבות לזכויות אדם ניתן למצוא בתרבויות הגדולות עוד מקדמת דנא. כך לדוגמה  יש הטוענים כי בהלכה היהודית ניתן למצוא עקרונות יסוד של הכרה בזכויות האדם. מאז ועד היום התפתח מושג זכויות האדם בהדרגה. כך עוגן המושג בתקופות מאוחרות יותר בדרכים שונות הן בגישות פילוסופיות אונטולוגיות, דוגמת זו של עמנואל קנט, הן בפילוסופיות טלאולוגיות, כגון תפיסת התועלתנות של ג'ון סטיוארט מיל, הן בגישות דוגמת תפיסתו של עמנואל לוינס, המבקשות להתעלות מעל מגבלות התבונה הרציונליסטית ומעל התועלתנות האינדיווידואליסטית ולהציע משטר זכויות הנענה לסבלו של הפרט ושבו באים לידי ביטוי אחריות וחמלה כלפי האחר באשר הוא אדם (Connolly, 1996; Kleinman, 1996; Levinas, 1988; 1990; Minow, 1990; 1996; Robbins, 2001).


במאה העשרים, בד בבד עם התפתחות הדמוקרטיה הליברלית-המודרנית, קשרו את מושג זכויות האדם למושגים כגון אזרחות (citizenship) או מדינת רווחה (welfare state). בעקבות מלחמת העולם השנייה והסבל שהמין האנושי נחשף לו במהלכה קיבל מושג זכויות האדם חשיבות חדשה. הדחף למנוע את הישנותן של פגיעות קשות בזכויות אלו הניב מהלך של גיבוש ואימוץ של כמה אמנות בין-לאומיות המעגנות מאז את זכויות האדם בכל תחומי החיים בשורה של הסכמות שבצדן תביעה מוסרית לאכיפה אוניברסלית, היינו אכיפה בכל מקום וכלפי כל אדם באשר הוא אדם. ב-50 השנים האחרונות התחוללה בעולם "מהפכת זכויות", וברמה הבין-לאומית הפך שיח זכויות האדם (לפחות ברמת ההצהרה) לשיח דומיננטי ומרכזי.


להבדיל ממושג זכויות האדם, מושג ההדרה החברתית לא רק צעיר יותר אלא תכניו ומהותו פחות ברורים ומוסכמים. השימוש בו נכנס לשיח הפוליטי והאקדמי רק בעשור האחרון של המאה העשרים. אמנם השימוש הראשון במקבילו הצרפתי, " les exclus", נעשה בשיח הצרפתי כבר בשנות השישים (Klanfer, 1965), ואולם אז הוא לא עורר תהודה רחבה. רק בשנות השמונים, ועוד יותר מזה בשנות התשעים של המאה הקודמת, ובעיקר באירופה, נפוץ השימוש בו  יותר ויותר, בעיקר בניסיון למצוא חלופה למושג העוני, שנתפס כמושג צר מהנחוץ, שאינו ממצה את ייצוג חווייתן של אוכלוסיות מוחלשות.


על אף היעדרה של הגדרה ברורה ומוסכמת ניתן לומר כי בשונה מהעוני, תפיסת ההדרה החברתית מבקשת להתמקד ברעיון שקבוצות מודרות סובלות ממוּחלשות רב-ממדית. את המוחלשות הזאת ניתן לזהות לא רק בניתוח חברתי-כלכלי סטטי, אלא גם באמצעות ניתוח רב-ממדי ודינמי. ניתוח כזה מדגיש לא רק את משאביהם של היחיד ושל משפחתו, אלא בוחן גם את משאבי הקבוצה והקהילה ומביא בחשבון את מכלול יחסי הריבוד והכוח המשמעותיים בחברה (Graham, 1999). תפיסת ההדרה החברתית בוחנת גם את מידת יכולתם הן של היחיד והן של הקבוצה למצות את זכויותיהם בפועל ואת היקף האפשרות הפתוחה בפניהם להשתתף השתתפות פעילה בעיצוב חייהם במסגרת הקהילה והחברה שבה הם שותפים.


מלבד זאת, כפי שמציין דורון (2006), מעבר להיבטים החומריים של ההדרה החברתית חשוב לשים לב גם להיבטיה התרבותיים והסמליים. בכל חברה אנושית — והדבר נכון בייחוד למהגרים שהצטרפו לחברה רק לאחרונה, כפי שאופייני למשל לחברה הישראלית — רווחת הנטייה לייחס לבני אדם, ולפעמים לקבוצות שלמות באוכלוסייה, תכונות מסוימות הכרוכות בתיוגן בדימוי שלילי. אנשי מקצוע העובדים במוסדות חברתיים מרכזיים, ובכלל זה בשירותי הרווחה, נוטים לפעמים לאמץ גישה זו, המוליכה לקטגוריזציה ולמתן לגיטימציה גלויה או סמויה להבדלים ביחס לבני אדם המתויגים בדימוי של מי ש"סוטים" מנורמות ההתנהגות המקובלות ולהבדלים בדרכי הטיפול בהם. לפעמים יחס כזה הופך את ההיבט הסמלי לאפליה ממשית ואף לפגיעה באותם בני אדם. תיוג שלילי זה, שמקורו תרבותי, תורם להתהוותן של קבוצות אוכלוסייה מודרות, שמפאת הדימוי השלילי שהודבק להן הן נתקלות בקשיים בניסיונן להשתלב בזרם המרכזי של החיים בחברה, והוא מונע מהם את האפשרות של השתתפות פעילה ושוויונית בעיצוב אורח חייהם ולבחור את הבחירות הקשורות אליו.


מכאן שנראה שיש יחס ישיר בין מושגי זכויות האדם וההדרה החברתית: מכיבוד זכויות אדם מתחייב ששום אדם לא יסבול מהדרה, שכן הבסיס לזכויות האדם הוא שוויון, כבוד האדם, חירות והזכות לאזרחות מהותית. מכך נובע שמציאות שבה יחידים או קבוצות חסרים את היכולת, את הכוח או את האפשרות לממש את זכויותיהם הבסיסיות ולהשתתף השתתפות פעילה ומהותית בהליכים הדמוקרטיים המעצבים את חייהם, היא מציאות שבה זכויות האדם שלהם מופרות, והפרה זו נוגעת לשורש קיומו של משטר דמוקרטי, עד כמה שכיבוד זכויות-אדם טבוע בו.


עם זאת, על אף הקשר המושגי הישיר שבין מושג זכויות האדם ובין מושג ההדרה החברתית, השיח בישראל, המנסה לקשר בין המושגים ברמה המחקרית והעיונית, עודנו צנוע יחסית. כך, בה בעת שניכרת התפתחותה של ספרות מחקר גדלה והולכת על זכויות האדם בישראל, ובמידה פחותה יותר, גם על ההדרה החברתית, יש רק מעט מאוד ספרות העוסקת בממשק שבין שני המושגים האלה בהקשר הישראלי, לפחות לא בדרך מפורשת וישירה.


ייתכן שההסבר לכך טמון באי-הטעמה מספקת של מושג הדרה חברתית בשיח החברתי והאקדמי בישראל בכלל ובקשר שלו לשיח זכויות האדם בפרט. הסבר אחר למיעוט הכתיבה האינטגרטיבית על שני המושגים קשור לתחומים השונים שעליהם מחילים אותם בישראל. את מושג זכויות האדם משייכים בדרך כלל לתחום המשפטי. ואכן, משפטנים ועורכי דין עושים שימוש רב בשיח הזכויות, במיוחד אחרי המהפכה החוקתית של ראשית שנות התשעים. לעומת זאת, המושג הדרה חברתית משויך בדרך כלל לתחומי הסוציולוגיה או העבודה הסוציאלית. להבדיל מהמשפטנים, העובדים הסוציאליים ואנשי מקצוע טיפוליים אחרים משתמשים במושג הדרה חברתית בעיקר כדי ללמוד ולהבין אוכלוסיות מוחלשות (מה שכונה בעבר "אוכלוסיות מצוקה") כחלק ממכלול השיח הטיפולי המקצועי. ייתכן אפוא שהבידול התחומי גורר אחריו גם נתק בין השיח למחקר על שני המושגים הללו.


על רקע זה ניתן להבין את מטרת הספר ואת מבנהו: לקשר ולשלב מתוך התייחסות לתחומי חיים רחבים של היחיד והקבוצה בישראל בין מה שמושגי זכויות האדם וההדרה החברתית באים לייצג. המכנה המשותף, חוט השני המחבר בין כל המחקרים והניתוחים המוצגים בספר זה, הוא ניסיון לחשוף את הזיקה הישירה שבין מציאות של הדרה חברתית של קבוצות שונות בחברה הישראלית ובין הפגיעה בזכויות האדם הבסיסיות שלהם, ולהצביע עליהם. כפי שעולה ממגוון הפרקים שבספר, הקשרים בין מושגים אלו מורכבים יותר ממה שנראה לעין או ממה שמשתמע מעיון תאורטי גרדא בשני המושגים. מלבד זאת ראוי לציין שביקשנו ליצור בספר מקום למפגש בין-תחומי שבמסגרתו יחברו יחד אנשי אקדמיה ופעילים חברתיים שהכשרתם המקצועית היא בתחומי המשפט, העבודה הסוציאלית, האנתרופולוגיה, ההיסטוריה, הפילוסופיה, הפסיכולוגיה והיהדות, כדי לאפשר התוויה של התמונה הבין-תחומית והרב-תחומית ההכרחית למפגש בין מושגי זכויות האדם וההדרה החברתית. 

 

 

Make a Free Website with Yola.