חפ"ן או נעו"י, מַביטה או מֵביטה, מַכירה או מֵכירה

November 17, 2009

מעדת במכשול שרבים מועדים בו כיום.

הפועל מביטה הוא נטייה של השורש נב"ט בבניין הפעיל.

הצורה השלמה היא "מנביטה" ואכן יש צורה כזאת לשורש נב"ט במשמעות נביטה של זרעים.

את הצורה החסרה שמרו לשורש הזהה מבחינת האותיות שבו אך שונה מבחינת משמעותו, נב"ט במובן של מבט, פעולת העיניים. 

 

בצורת הבניין החסרה הנו"ן של השורש נעלמת מהעין. (היא משאירה זכר בדגש באות שאחריה). זוהי אפוא גזרת חסרי פ"ן, כלומר גזרה שבה חסרה האות הראשונה של השורש (פ=1, ע=2, ל=3).

כך גם נוהגים גם מביעה, מגיעה, מכירה, מציגה, מציעה, ועוד שורשים לא מעטים.

 

מה המכשלה?

יש עוד צורה חסרה של הבניין הפעיל. היא הצורה של פעלים שהאות האמצעית של השורש בהם (ע הפועל) היא וי"ו (או י'). אם לא מנקדים, הצורה דומה מאוד:

מאירה, מביאה, מזינה, מציצה, מקימה, מריצה, ועוד.

זוהי גזרת נחי עו"י, ולא נפרש כאן, הרי זה לא ספר לשון. 

 

אבל התופעות שבגללן הצורה המקורית השתנתה, אפשר להגיד השתבשה, שונות. והפתרונות שונים.

כשנשמטת הנו"ן הצורה המתקבלת mabita, makira, וכנשמטת הוי"ו הצורה המתקבלת היא mekima, mevia.

 

אם את רוצה לדייק, יהיה עלייך מעתה לעצור לפני שאת משתמשת באחת המילים הללו, ולבדוק אם השורש הוא מגזרת חפ"ן, כלומר האות הראשונה שלו היא נו"ן, או מגזרת נעו"י, כלומר האות הראשונה שלו וי"ו או יו"ד. 

לא את ולא רוב הציבור יעשו את המהלך הזה. יש לנו דברים דחופים יותר לעשות. ולכן הגבולות בין שתי הגזרות האלה הולכים ומיטשטשים בפי רוב הדוברים (לא, חלילה, בקרב יודעי הלשון המקצועיים, רחמנא ליצלן). 

 

רבים אומרים כיום mekir, mebit וכן הלאה, ואולי יש גם האומרים mazitz במקום meziz

 

אם השפה היא יצור חי ומתפתח, ודובריה שואפים ליעילות מקסימלית, מן הסתם הבידול העתיק הזה, שמקורותיו בקשיי הגייה שכבר אינם מפריעים לנו, ייעלם בהדרגה. איזו צורה תשתלט? הרושם שלי שהטעות שלך מייצגת את המגמה הרווחת. הצירה ישתלט. אך כאן עדיף שאסיים, כי את יודעת למי ניתנה נבואה.

 

שם המספר

November 6, 2009

ספירה בסיסית

זכר: עד עשר:
אחד, שניים-שני, שלושה, ארבעה, חמישה, שישה, שבעה, שמונה, תשעה, עשרה.
ילד אחד, שני ילדים (אמרת שהיו שם שניים!), שלושה ילדים וכו'.
נקבה: עד עשר: אחת, שתיים-שתי, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה, תשע, עשר.
ילדה אחת, שתי ילדות (אמרת שהיו שם שתיים!), שלוש ילדות וכו.

לכן: א...


Continue reading...
 

למה יש דגש בדל"ת של נידון

November 5, 2009

הכותרת היא שאלה ששאלו בפורום השפה העברית.
בשאלה המקורית דובר בפועל ניזון (משורש זו"ן), ואני העדפתי לכתוב על פועל דומה, נדון, משורש דו"ן.

יש בעברית שני סוגי דגש:
הדגש הכבד, או החזק, הוא דגש שלפניו יש תנועה. הדגש האחר הוא הדגש הקל, שלפניו אין תנועה, בין שהוא בראש מילה, או שהוא אחרי ש...


Continue reading...
 

המשקל והשורש של המילה מָלון

November 5, 2009
למה המשקל של מלון הוא לא מקטול אלא מקטל, והשורש אינו מלן אלא לון.

שורשים שהאות האמצעית שלהם וי"ו (נעו"י) יוצרים בעיות במשקלים הקלים - פעל, נפעל, הפעיל, הופעל, ולכן נוצרה להם גזרה מיוחדת.

במקרה שלפנינו כשיוצקים את השורש לו"ן לתוך המשקל מקטל (MAKTAL או MIKTAL)  הייתה צריכה להתקבל הצורה: ...


Continue reading...
 

Blog Archive

Tags

 
 
Make a Free Website with Yola.