יוני 2012: עברתי לאתרי החדש leshonit.co מצפה לכם שם! אלי גיא

עריכה לשונית (יש המעדיפים "עריכת לשון" או "עריכת טקסט") היא אחד השלבים בהפקתו של טקסט. את הטקסט עורכים אחרי שהכותב ו/או המפיק (המו"ל או המחבר עצמו) מעריכים שכתב היד מניח את הדעת ושלם. לחלופין ייתכן שהכותב יעריך שהוא עצמו מיצה את יכולתו בכתיבה אך הוא עדיין אינו שבע רצון מהתוצאה והוא מבקש עזרה בגימור הטקסט. אחרי העריכה הטקסט אמור להיות מוכן לשלב הבא: בעבודות אקדמיות השלב הבא יהיה הדפסה והגשה, בספרים הוא יהיה סידור, עימוד והגהה.

רכיבי העריכה (לפי ויקפדיה):

כתיב: תיקון שגיאות כתיב ופליטות קולמוס, והקפדה על אחידות הכתיבה של הספר על פי כללי הכתיב המלא. עריכה לקויה בולטת מאוד לעין כאשר באותו עמוד, ולעתים אף באותו משפט, מילה מופיעה בשתי צורות כתיב שונות.

תחביר: ניכוש שגיאות תחביריות, הקפדה על פיסוק נכון.

ליטוש לשוני: שיפור משפטים המנוסחים במעורפל או שאינם נוחים לקריאה, ביטול מילים מיותרות והשלמת מילים חסרות. אף העלונים בענייני לשון שבהוצאת האקדמיה ללשון העברית, שאותם כותבים חוקרי לשון שהם "טלית שכולה תכלת"', נשלחים לעריכת לשון לפני הוצאתם לאור.

עריכת תוכן: בדיקת שלמותו, דיוקו ובהירותו של הטקסט; הצעות להשמטת קטעים שאינם הולמים את אופיו של הטקסט; הצעות להרחבת הדיון בנושאים הראויים לכך; הערות על המבנה: חלוקה לפרקים ולסעיפים; הצעות לשמות טובים יותר לפרקי העבודה ולסעיפיה; איתור פגמים נוספים, ובהם כפילות, אי-התאמה בין הפרקים, משפטים שאין בהם חידוש לקורא, משפטים החורגים מנושא של הטקסט (ולכן הם מיותרים), משפטים חריפים יתר על המידה (ולכן יש לרכך אותם).