סוף סוף הגיע זמן לסכם את נושא משפטי ההשואה "יותר מאשר...". אספתי מארבעת הפוסטים הקודמים, ערכתי וליטשתי, הבאתי דוגמאות, ניפיתי וקיצרתי, ומקווה שייטב בעיניכם:

להלן אדון בשאלת הנוסח היאה למשפטי השוואה (רספרידון טוב יותר מאשר הלופרידול). המודל המקראי שונה מזה של לשון חז"ל, והפתרונו�...

טיוטה שלישית ואחרונה למאמר על צורות השוואה בעברית

זוהי רשימה נוספת בסדרת רשימות (הראשונה, השנייה, השלישית) שבהן אני מתבונן בשימוש הרווח כיום בביטוי "יותר מאשר...". ביטוי זה אינו משמש רק ב"לשון דיבור" במשמעותה כדיבור הביתי היום-יומי, אלא גם בדיבור של משכילים לעיתונות, והא ראיה, כ...

היום בפורום השפה העברית שאלו על משפט שבו נאמר בין היתר משהו על קרבות שנערכו. הערתי שלטעמי קרבות מתנהלים ולא נערכים. אז שאלני השואל על מה אני מבסס את העדפתי זו. בדקתי את עצמי וראיתי שאין לי סימוכין טובים, ושהעדפתי אינטואיטיבת, עניין של טעם אישי, ודיווחתי על זה בפורום. התפתח דיו...

טיוטה שלישית למאמר על צורות השוואה בעברית
במשפט ההשוואה הקלסי "יותר משהעגל רוצה לינוק פרה רוצה להיניק" המצב התחבירי מורכב מהרגיל.

ראשית, יש שני נושאים: העגל והפרה. המצב היה פשוט יותר אילו היה מדובר ב"יותר משהעגל רוצה לינוק הוא רוצה לדלג באחו" (ואז היה אפשר לכתוב: העגל רוצה ל�...

טיוטה שנייה למאמר על צורות השוואה בעברית

בפוסט הקודם רציתי לבדוק במקרא אם צורת "יותר מאשר" ראויה לגנאי כמקובל בקרב המהדרין היום, ומצאתי את עצמי מחטט בסוגיה מורכבת ממה שציפיתי. אז אני ממשיך, פרק ב.

בלשון חכמים צורת "יותר מ..." חסכונית מאוד. להשוואה בין שני מושאים של פועל יחיד (ל...

טיוטה ראשונה למאמר על צורות השוואה בעברית
תקציר

יש הגורסים שלא טוב להשתמש במילת ההשוואה "מאשר". להלן אראה שבמקרא משתמשים ב"מאשר", בין היתר, בדיוק לתכלית שמשתמשים בה כיום, כלומר, להשוואה בצורת "יותר מאשר" (לפני פועל), אבל בלי המילה "יותר", שאינה משמשת במקרא במשמעות שאנו רגילים, ו...

היום נשאלתי בדוא"ל אם יש כלל גורף של האקדמיה ללשון העברית או כלל מוסמך אחר בעניין התעתוק לעברית של העיצור V בלע"ז, ולמשל רלוונטי-רלבנטי, פרספקטיווה-פרספקטיבה, אוניוורסיטה--אוניברסיטה, שוודיה-שבדיה.
     עניתי: עד כמה שידוע לי, אין כלל גורף, מכל מקום אני לא מצאתי כזה. בעבודתי לפני ...

היום כתבו במדיה על בלשן אמריקני שדיבר עם בנו הקטן אך ורק בשפה הקלינגונית, שהיא שפה סינתטית שהומצאה בשביל הסדרה "מסע בין כוכבים".

בתחילה הפעוט שיתף פעולה, אבל הגיע הרגע שהילד הבין שמשהו לא בסדר כאן, והפסיק לגמרי לענות לאביו בלשון הנדירה. היום הנער בן 13 ושכח את השפה לגמרי.

ל...

בפוסט קודם גייסתי את הביטוי "אבא שלי, אחות שלו, הבת שלו, הבעל שלה, האח שלו" בתור דוגמה נגדית למשפטי שבילי הגן, ולביטוי "גיסה של בת דודתי". כאן אמנה כמה אפשרויות נוצרות במהלך קריאת הביטוי "גיסה של בת דודתי":

צומת ראשון הוא הבחירה בין "[ה]גיסה שלה" ובין "[ה]גיס" שלה (ובניקוד: גיסהּ, עם מ...

לאחרונה פרסמתי כאו שני פוסטים שבהם הראיתי את היתרון שיכול להיות למילים "מיותרות": הכוונה למילים שאינן הכרחיות מבחינת התקינות הדקדוקית-תחבירית, אך הן מקלות על שטף הקריאה כי הן תורמות לבהירות המשמעות (והדגמתי זאת במשפטים: הנתונים נמצאים במגמת עלייה, אדם שאותו תקף גנב).

כאן א...

בימים האחרונים בפורום השפה העברית היה דיון שנוגע לשני עניינים:

ראשית, השאלה אם הצורה "על יד" ראויה לשימוש במשמעות "בקרבת מקום ל...". על זה היו כמה דעות, ודעתי: כן, היא טובה לשימוש, ולראיה לקט (לא שלם) של מובאות מהמקרא, שבהן משתמשים בה במשמעות זו.

שנית, חוזרים לדון בשאלת נחיצות...

הנה משפט של סתם: "הסיפורים שאותם סיפרו לי חברים". המהדרין אומרים: שגיאה! צ"ל: הסיפורים שסיפרו לי חברים. ואכן במקרים רבים "את" ונטיותיה (אותי, אותך, אותו, אותה, וכו') אינן נחוצות במשפטים כאלה: הספר שאותו קנית לי. צ"ל: הספר שקנית לי, ואפשר להכביר דוגמאות.

להלן אראה שראוי לסייג את הכלל �...

אחרי שכתבתי אתמול בשבח השימוש בצורת פעיל, עת לכתוב בשבח השימוש בצורת הסביל, ועל כך תודה גם לעינת קדם, ראו הערה שם, בסוף הפוסט.

מתי, אם כן, להעדיף שימוש בצורת סביל: תמיד כשאינך בטוח שעושה הפעולה המשתמע באמת עושה אותה. ודוגמה פשוטה: הממצאים מראים > מהממצאים ניתן לראות. הרי הממצאי...

ידיעה חדשותית היום בוויינט: צעיר נורה ברגלו על ידי אלמוני. הנוסח מחזיר אותי לסוגיית הבחירה בין צורות הפעיל והסביל בעברית, שהרי אפשר לתאר את האירוע גם כך: אלמוני ירה ברגלו שלו צעיר; או כך: אלמוני ירה בצעיר ופגע ברגלו. 

ההחלטה על בחירת הנוסח קשורה בשני עניינים: מי עושה את הפעולה ...

לפני כמה שנים היה לי אתר עם פורום נחמד, ובו היו מאות התכתבויות יפות. האתר נסגר, הפורום נמחק, אבל היום מצאתי בנבכי המחשב שלי טקסט שהעתקתי ממנו, והנה הוא:

פעם נימקתי כמנהגי איזשהו טיעון ב"מבחן גוגל", כלומר ספירת ממצאי גוגל להתרשמות מהשימוש הרווח,  ועל כך כתבה לי עמיתה-עורכת את דבר�...

כעשרה מיליון מופעים בחיפוש גוגל ל"יש לי את", ויותר משלושה מיליוני מופעים ל"יש לו/לה/להם את", מוכיחים כאלף עדים שהטענה הטהרנית בזכות שלילת ה"את" אינה משקפת את המציאות הלשונית, אלא את הטכנאות התחבירית של הטוענים:

"את" היא מילת יחס בלעדית למושא המיודע, בצירוף "יש לי הספר" המילה "הספ...

פחות ופחות משתמשים כיום בצורה: ""לא נכון שהדברים התגלגלו וכו'". יותר יותר משתמשים בצורה  "אין זה נכון ש..." כלומר, "אין זה" בתחילת משפט לפני שם תואר. לדוגמה, היום בפורום השפה העברית השתמשו בביטוי "אין זה רלוונטי [לעניין מסוים]". ואני חושב שעדיף לכתוב: "לענייננו לא רלוונטי ש...".

הצורה "...

לפני כעשרה ימים שאלו בפורום השפה העברית של תפוז את השאלה הזאת:

"במשפט: התשלומים נמצאים במגמת עלייה, אפשר לוותר על 'נמצאים'?" ועל זה ענו הלשונאים בפורום, וללא היסוס: "הצורה הנכונה יותר היא: 'התשלומים במגמת עלייה' ".

ניצלתי את אותה הזדמנות לכתוב הרצאה קצרה על עניינים הקשורים ב...

היום מצאתי באינטרנט מופע יוצא דופן של שפע "קווים מפרידים" בטקסט קצר:

מהצד האמריקני נטלו חלק בפגישה גם ראש המועצה לביטחון לאומי – ג'ים ג'ונס, ראש מטה הבית הלבן – רם עמנואל, השליח המיוחד למזרח התיכון – ג'ורג' מיטשל, וראש הדסק לענייני המזרח התיכון במועצה לביטחון לאומי – דן שפ�...

אני בוחן את הכתוב בעין של עורך, ושואל את עצמי: "מלמעלה", איזו מין מילה זו? גם "מ... " גם "ל... " גם "מעל... " גם "מעלה...", זה בסדר?

אני פותח את התנ"ך ומוצא:

בבראשית ו, טז, אחת מהוראות בניית ה�...

ושוב לסוגיית שי"ן השיעבוד בשימוש מודרני. הסוגיה הזאת כבר נדושה עד דק, ובכל זאת, הנה עוד כמה דוגמאות והערות.

לשון מקרא: דברים יא,כד:

"כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו – לכם יהיה".

לשון חכמים: משנה, מועד, פסחין, פרק א,א:

"ולמה אמרו שתי שורות במרתף, מקום שמכניסין בו חמץ".
וכן: מ...

כל מה שעורך מקצועי כותב בפומבי נכנס לכרטיס הביקור שלו. אם, חלילה, הוא כותב כאחד האדם, אפשר שעמיתיו ימהרו להוכיח אותו על שגיאות שנפלו בכתיבתו, ולא בהיבט התוכן, אלא בהיבט הכתיבה הערוכה היטב.

אבל לעתים קרובות העורך כותב ספונטנית, כשהוא/היא, כמו שכתבתי בכותרת, "בנעלי בית". הדבר נ�...

ד"ר הדר פרי כותבת ב-10 בספטמבר על סוגיה שכבר הרבו לדוש בה:

"כיום אנו נתקלים במשפטים כדוגמת 'המעיין ממנו שתינו' (במקום 'המעיין ששתינו ממנו) או 'הלחם אותו אכלת' (במקום הלחם שאכלת). כלומר הכותבים משמיטים את שי"ן הזיקה, והפסוקית נפתחת במילת יחס. משפטים אלו אינם מצויים בפיהם של הדיוטו�...

כמה עניינים שבהם לשון המקרא אינה תואמת את המתודה המודרנית בעריכת לשון

1. איך לנסח את התאריך.
על פי התקן יש לומר את מספר היום כך: אחד, חמישה, שנים-עשר (ספירת זכר) ואחריו את אות היחס "ב". לכן: אחד באפריל, חמישה-עשר בשבט. עשרה בטבת. שלושים וחמישה במאי.

הנה כמה דוגמאות לשימוש אחר, באות ...